פסק-דין בתיק ע"א 271-09

: | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי נצרת
271-09
6.9.2011
בפני :
כב' סגן הנשיא אברהם אברהם

- נגד -
:
בוגיו חדד
:
מושב עלמה
פסק-דין

המערער הוא חקלאי, חבר המושב עלמה (המשיב), שגידל, בשעתו, במטעיו תפוחים ואגסים. בתביעה שהוגשה לבית משפט השלום הוא טען, כי בשנת 1998 ארעה תקלה במערכת ההשקיה של המושב, דבר שגרם לפגיעה בזרימת מים סדירה למטעיו, המים שזרמו בצנרת היו עכורים, וכל אלה גרמו נזק ליבול. הוא העמיד את תביעת הפיצויים על סך כ-95,000 ש"ח.

            המשיב טען, כי ככל שהיתה בעיה - היא נבעה מתקלה אצל "מקורות", ואת תביעתו היה על המערער להפנות אליה. מכאן גם באה הודעת צד ג' של המשיב נגד מקורות. בהודעתו הוא טען, כי ספיקת המים למושב מאת מקורות היתה נמוכה בעת ההיא, ומכאן המחסור במים, שבהמשך הביא להזרמת מים עכורים למערכת.

            מקורות הטילה, בתורה, את האשם לתקלה במערכת על המשיב כשהיא טוענת, כי הזרימה את מלוא כמות המים שהתחייבה לה, והמתרחש בתוך המושב הינו באחריות המשיב בלבד. נוסף על כך טענה מקורות, כי ביחסים בינה לבין המושב קיימת תניית פטור, הפוטרת אותה מאחריות לנזקים שמקורם בתקלות באספקת המים. על כל אלה היא הוסיפה, כי חרף הספיקה הנמוכה, ניתן היה להשקות את המטעים בכמות מספקת, אילו נשמרה רמת תחזוקה נאותה של מסנני ההשקיה במטעיו של המערער, דבר שלא נעשה.

            השופט קמא קבע, כי אמנם אספקת המים היתה נמוכה, אלא שאילו נעשתה תחזוקה נאותה של מערכת הסינון במטעי המערער - היתה אספקת המים מספקת. מכאן פנה השופט הנכבד קמא לבחון האם המערער טיפל כיאה במסננים שבמטעיו, ובסוגיה זו הוא קבע, כי המערער לא הרים את הנטל להוכיח, כי טיפל כראוי במסננים. מכאן באה דחייתה של התביעה.

            המערער מלין, בערעור שהניח לפניי, על פסק הדין שיצא מלפני בית המשפט קמא, והוא חוזר על הטיעונים שהשמיע בבית המשפט קמא. הוא מבקש התערבות בקביעות העובדתיות (אלה הנוגעות לחוסר הטיפול הראוי במסננים), כיוון שלשיטתו מדובר בהסקת מסקנות עובדתית שגויה. המשיב, בתורו, מבקש לתמוך בפסק הדין.

            לאחר שעיינתי בכלל החומר שהונח לפני בית המשפט קמא, ולאחר ששקלתי בטיעוניהם של בעלי הדין לפניי, באתי לכלל דיעה, כי יש לקבל את הערעור באופן חלקי, ולהשיב את העניין לבית המשפט קמא על מנת שישלים את המלאכה. את טעמיי אנסה לפרוש עתה.

            ובכן על פי המערכת ההסכמית שבין המערער למשיב (בין החבר לבין המושב), המשיב היא ספק המים של המערער, וככזה היה עליו לספק מים בכמות ובאיכות ראויים. והנה לפי חוות הדעת של האגרונום מטעם המערער - אספקת המים למטע בעת הרלוונטית נפלה בכמחצית מן הכמות הנהוגה עבור מטעים מסוג זה, בתקופה המדוברת של השנה (226.5 במקום 500 מ"ק). עובדה זו נתמכת גם בממצאי חוות הדעת של המומחה מטעם מקורות, שגם מסביר, כי איכות המים היתה ירודה, ולכן הסיכויים לסתימה (ומכאן לפגיעה באספקת המים) הינם גבוהים, במיוחד כאשר ספיקת המים נמוכה. משלא קיים המשיב אחר מחויבותו זו, הוא הפר את ההסכם עם המערער, ומכאן אחריותו לנזק הנובע מהשקיה חסרה (סוגיה זו טרם נדונה, נוכח תוצאת פסק הדין).

            אגב כך אציין, כי העובדה שהמערער בחר שלא לתבוע את מקורות (אף שעומדת לו זכות לתובעה בעילה נזיקית), אינה מפחיתה מזכותו כלפי המשיב, ספק המים שלו, שכאמור סיפק מים בספיקה נמוכה ובאיכות רעועה.

            אנו באים כדי כך, שהמשיב הפר את חובותיו כספק מים של המערער. ככל שהפרה זו גרמה נזק למטע, הוא חייב בפיצויו של המערער.

            כאמור מעלה, השופט קמא דחה את התביעה בשל כך שלא הוכח לו, כי המערער לא טיפל כדבעי במסנניו. המערער מבקש את התערבותי בממצא זה, אלא שבכך אין בידי להושיעו, כיוון שאין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצא עובדתי כגון זה, להוציא מקרים היוצאים מגדר הרגיל, שהעניין שלפנינו איננו נמנה עליהם. אנו ניוותר, אפוא, עם הקביעה כי המסננים לא טופלו באופן אינטנסיבי כפי שנדרש נוכח הספיקה הנמוכה. אלא שגם אם אנו נותרים עם קביעה עובדתית זו, אין בה כי אם משום אשם תורם מצדו של המערער, העשוי להפחית מאחריותו של המושב. האחריות נובעת מאספקה בלתי תקינה של מים, וטיפול לא מספק במסננים עשוי רק להפחית מאחריות זו, אך ודאי לא כדי 100%, כשם שעשה השופט קמא. לפי מכלול הנסיבות הנוגעות לעניין אני סבור, כי יש להעמיד אחריות תורמת זו של המערער על 10%, ומכל פיצויי שייפסק לטובתו יש לנכות שיעור זה שקבעתי.

            סוף דבר, הערעור מתקבל, וקביעתו של בית המשפט קמא, הדוחה את התביעה, מתבטלת. העניין יחזור לבית המשפט קמא על מנת שישלים את המלאכה, ובתוך כך יברר האם אספקת המים החסרה גרמה נזק למטעי המערער, ואם כן - מהו שיעור הפיצויים המגיע למערער על הנזק.

            המשיב ישא בהוצאותיו של המערער בסך של 10,000 ש"ח. נוסף על כך ישלם המשיב למערער אגרת ערעור ששילם המערער.

            ככל שהופקד ערבון להבטחת הוצאות המשיב, יש בידי המערער לקבלו, גם באמצעות בא כוחו.

ניתן היום,  ז' אלול תשע"א, 06 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>